רש"י על פסחים פ״ז א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים פ״ז ע״א:י״ג רש"י על פסחים פ״ז ע״ב:א׳ »

1 פסחים פתח ↗

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אֶעֱשֶׂה לְזָקֵן זֶה? אוֹמַר לוֹ: לֵךְ וְקַח אִשָּׁה זוֹנָה וְהוֹלֵיד לְךָ בָּנִים זְנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמַר לוֹ שַׁלְּחָהּ מֵעַל פָּנֶיךָ. אִם הוּא יָכוֹל לִשְׁלוֹחַ — אַף אֲנִי אֲשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים״, וּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם״, ״גֹּמֶר״, אָמַר רַב: שֶׁהַכֹּל גּוֹמְרִים בָּהּ. ״בַּת

2 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה וילדי זנונים כו' ספק שלך ספק של אחרים. נ"ב ואע"פ שרוב בעילות הולכות אחר הבעל הכא שהיה זקן שאני ומשום הכי מיושב מה שאמר מה אעשה לזקן זה כו' ודו"ק:

3 פסחים פתח ↗

14 הכי גרסינן - אומר לו קח לך אשת זנונים ואחר כך אומר לו שלחה:

15 וילדי זנונים - שתלד לך בנים זנונים ספק שלך ספק של אחרים:

16 גומרין בה - ביאתם ותאוות לבם:

« רש"י על פסחים פ״ז ע״א:י״ג רש"י על פסחים פ״ז ע״ב:א׳ »